במשפחות רבות ששני בני הזוג עובדים, ניתן לראות כי לעיתים הם מרווחים יחד משכורות שעוקפות כ-97% מהאוכלוסייה ולמרות זאת, הן לא נמצאות בהון הצבור שלהן הרבה מעל הממוצע! מה שאומר, שכאשר יגיעו לגיל פרישה ההון העצמי שלהם יהיה נמוך והם יאלצו לרדת ברמת החיים.
למה זה קורה ואיך תוכלו לשנות את הדברים כבר מהיום כך שבעתיד רמת החיים שלכם לא תפגע, על כל זאת ועוד מספר ל"נפשות הפועלות" דרור גילאון, מומחה השקעות ומתכנן פיננסי אישי.
אז איך זה קורה שגם מי שמרוויח יפה עתידו הכלכלי לא ברור?
ההסבר לכך הוא שבניית עושר קשורה יותר להרגלים וערכים מאשר לגובה המשכורת. למשפחות שמרוויחות 70 עד 100 אלף שקלים בחודש, אין שום בעיה לעשות שימוש בכל כספם ואפילו לחיות באוברדרפט, בדיוק כמו משפחות בהן בני הזוג מרוויחים יחד 16 אלף שקלים ואפילו פחות.
בכלכלה יש מושג שנקרא "נטייה שולית לצרוך" – עבור מרבית האנשים הנטייה השולית לצורך עומדת על 1. המשמעות היא שעד סכום כספי מאד גבוה, לאנשים יש נטייה להוציא כל שקל נוסף שהם ירוויחו. ואם תחשבו על זה לרגע, ניתן בקלות לעבור לבית גדול יותר, שמצריך יותר ריהוט שיהיה גם יותר איכותי, עם גינה גדולה ומטופחת יותר. עכשיו תוסיפו לזה יותר טיסות לחו"ל, ליעדים יותר יקרים עם מלונות יותר מפוארים, עזרה משמעותית יותר לילדים ואת מס הכנסה וביטוח לאומי שברמות שכר האלו נוגסים בכ-60% מכל שקל, ותראו כמה קשה להתעשר מעבודה בישראל.
אז איך בכל זאת נוכל להגדיל את העושר שלנו?
מייצרים שיטה ונותנים לה לעבוד. והינה שני צעדים פשוטים שהקפדה עליהם תאפשר לכם ולילדכם עתיד כלכלי טוב יותר.
הצעד הראשון הוא להתחיל להשקיע בהקדם האפשרי. זה אולי נראה דבר שהוא מובן מאליו, אך מדובר בעיקרון קריטי בבניית העתיד הכלכלי שלכם. בכדי להמחיש כמה העיקרון הזה יכול לשנות את המצב הפיננסי במרוצת השנים אני אמחיש זאת באמצעות דוגמא – האחים התאומים ניר וגל. ניר החל להשקיע מגיל 22 ומאז הוא הפקיד בכל חודש 1,000 שקלים עד שהגיע לגיל 42. כלומר הוא הפקיד 12,000 שקלים בשנה לתקופה של 20 שנה, סה"כ 240,000 שקלים.
האסטרטגיה של אחיו גל, הייתה שונה מעט והוא קודם כל דאג להוצאות השוטפות של הבית ומה שנישאר הוא השקיע. העניין הוא שעד גיל 42 הוא בקושי סגר את החודש ולכן החל להשקיע רק מגיל זה, ומאז עשה את מה שאחיו ניר עשה 20 שנה קודם והחל להשקיע 1,000 שקלים בחודש. בכדי להדביק את הפער הוא המשיך להפקיד למשך 25 שנה, חמש שנים יותר מאשר ניר. כך יצא שהסכום הכולל שהשקיע היה גבוה יותר, והסתכם ב-300 אלף שקלים.
נניח שההשקעות של שני האחים הצליחו להניב תשואה שנתית ממוצעת של 7%, בדומה לתשואה ארוכת הטווח של שוק המניות. מי לדעתכם הגיע לגיל פרישה עם יותר כסף ובכמה אחוזים? האם ניר בכמה אחוזים בודדים? אולי גל שהשקיע יותר כסף וליותר זמן ניצח בגדול ?
התשובה היא שתחת ההנחות האלה בגיל פרישה יהיה לניר סכום של כ-2.9 מיליון שקלים, כמעט שלושה מיליון. לגל לעומת זאת יצטברו בגיל הפרישה כ-840 אלף שקלים בלבד.
מדובר בפער של כ- 252% ו-2.1 מיליון שקלים. כל זאת למרות שניר חסך פחות כסף ולפחות שנים. איך זה קרה? בזכות הכוח העצום של הריבית דריבית. כנראה שאלברט איינשטיין ידע על מה הוא מדבר כשאמר ש"ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל. מי שמבין זאת, מרוויח. מי שלא – משלם."
ועכשיו לחלק הכי חשוב, לקחת את הצעד הראשון ולאמץ אותו לחיים האישיים שלכם. הצעד הראשון שלכם הוא להחליט עכשיו כמה כסף אתם מתכוונים להשקיע בכל חודש בכדי לבנות לעצמכם עתיד כלכלי עוצמתי.
אחרי שיש לכם את הסכום בראש, אפשר לעבור לצעד השני שנועד לאפשר לכם לבנות "מכונת כסף" שתעבוד מבלי שתרגישו.
תראו, מרבית האנשים מקבלים משכורת או הכנסות מעסק ומיד כל הכסף מתחיל להתפזר להוצאות השוטפות – שכר דירה, משכנתא, כרטיסי אשראי, מזון, מיסים ועוד. עבור מרבית האנשים, ההשקעה היא מותרות – בסוף החודש, אם נישאר משהו בחשבון אז משקיעים ואם לא אז לא. וזאת אחת הנקודות החשובות ביותר שיש לזכור – ההשקעה בעתיד שלכם היא לא מותרות! והיום הזה בסופו של דבר יגיע.
להתנהלות הכלכלית הקלאסית הזו יש שתי בעיות שמחבלות בעתיד הכלכלי. הבעיה הראשונה היא שלרוב, בסוף החודש לא נישאר כסף וכאמור זה לא משנה כמה אתם מרוויחים. חיסכון זה עניין של הרגל וכמעט תמיד אפשר למצוא תירוצים כדי לדחות אותו לעתיד.
הבעיה השנייה היא שגם אלה שכבר הצליחו ליצור לעצמם איזשהו תיק השקעות, נקלעים במהלך החיים לתקופות כלכליות מאתגרות יותר. אתם יודעים, לא בהכרח משהו דרמטי, רוצים לטוס לחופשה נוספת לחו"ל, מחליפים את האוטו, משפצים את הבית ולפעמים גם מאבדים באופן זמני את מקור הפרנסה שלהם.
ומה עושים מרבית האנשים כשיש מצד אחד מינוס ומהצד השני תיק השקעות? נכון, מוכרים כמה ניירות ערך ומכסים את המינוס. הבעיה שכך בדיוק פוגעים ביכולת של מכונת הכסף להפעיל את מנגנון הריבית דריבית שגורם לכסף לצמוח בצורה אקספוננציאלית.
מה אפשר בכל זאת לעשות בכדי להימנע ממצב שכזה?
הפתרון הוא להפוך את ההשקעה החודשית לאוטומטית. ניתן ליצור חשבון בנק נפרד שיהיה מנותק מהחשבון השוטף שלכם ולבצע הפקדה חודשית באמצעות הוראת קבע. המטרה היא שהכסף לחיסכון לא ישהה יותר מידי זמן בחשבון השוטף ואם אפשר אז עדיף שלא יעבור בכלל דרך החשבון הזה ושיהיה כמה שפחות נגיש לעין. אתם יכולים לדמיין שהמדינה העלתה לכם מיסים ב-10%… בצורה כזו תוכלו להמשיך בשגרת חייכם בזמן שהמכונה תעשה את העבודה עבור העתיד הכלכלי שלכם.
השלב השני הוא למצוא את מכשירי ההשקעה הנכונים והמתאימים ביותר עבורכם שיאפשרו לכם למקסם את התשואה שכן, כל אחוז בתשואה יכול להיות שווה לכם מאות אלפי שקלים בגיל פרישה.
לדוגמאות ומה עוד ניתן לעשות מומלץ וכדאי מאוד להיכנס לאתר של דרור, לקרוא עוד ולבדוק איך גם אתם יכולים להבטיח את עתידכם הכלכלי טוב יותר כבר מהיום.
דרור גילאון הינו מומחה השקעות ומתכנן פיננסי אישי, מייעץ ומרצה לקהל הרחב בנושא תכנון פיננסי חכם
קישור לאתר של דרור גילאון https://drorgilon.co.il/
