ימית אורביןהבודהיזם היא דת, תורה ודרך חיים המבוססת על ידיעה עמוקה וחכמה עתיקת יומין הנוגעת לכל תחומי החיים. שילוב של בודהיזם ופסיכולוגיה אולי אינו נראה מובן מאליו אך שני התחומים משתלבים ונשזרים זה בזה בהשקפת העולם וההתבוננות במציאות סביב לנו באופן טבעי והרמוני. תחום הבודהיזם בטיפול הפסיכולוגי מבטא גישה ודרך אשר נובעות מתוך ידיעה והבנה עמוקה של טבע האדם והעולם סביבנו וכולל תרגול ולמידה בלתי פוסקים מלאים בנוכחות וחמלה מתוך הכרה של הסבל האנושי והדרכים להשתחרר ממנו.
גישה של מזרח ומערב
הקשר בין המקצועות הטיפוליים לענף הפסיכולוגיה הבודהיסטית הולך ומתפתח והזיקה בין השניים מתהדקת ומעמיקה נוכח הגילוי, ההבנה והמודעות בעולם המערבי לנפלאות חכמת המזרח, כיום, ניתן למצוא יותר ויותר שיטות טיפול המשלבות גישות של מזרח-מערב בפסיכותרפיה.
תורתו של בודהה
סידהארתה גאוטמה המוכר בשם בודהה היה מנהיג רוחני אשר פעל לסייע לאנשים להשתחרר מסבלם, לימים התפתח מחוכמתו ותורתו של בודהה, זרם הבודהיזם אשר מלמד ופועל על פי עקרונות הפסיכו-דהרמה היא הפסיכולוגיה הבודהיסטית. תחילת דרכו של בודהה הייתה בארמון המלוכה הנפאלי שם נהנה מתענוגות החיים, אולם בגיל 29 כאשר עזב את הארמון לראשונה נחשף לסבל האנושי מה שהפך עליו את עולמו נוכח החולי והמוות המהווים חלק כה מרכזי בעולמנו וגמלה בליבו החלטה לפרוש מחיי הנסיכות ולנדוד ברחבי הודו כדי להבין את מקור הסבל האנושי ולמצוא לו פתרון.
אמיתות העולם
במהלך המסע הרוחני והפיזי, תרגל בודהה שש שנים מדיטציה והגיע להארה ולשוויון נפש, מצב המכונה נירוונה. במשך 45 שנים לימד והעביר בודהה את תורתו לאלפי תלמידים וכיום, תורה זו ממשיכה להיות מופצת ולהילמד בתחומי הרוח, הפסיכולוגיה והטיפול. על פי בודהה ישנן ארבע אמיתות עליהן עומד העולם:
- החיים כוללים אי נוחות, חולי, אובדן, הזדקנות וסבל אשר לא ניתנים למניעה.
- סבל נוסף נוצר מפרשנות של האדם את המציאות, ההיאחזות בסבל גורמת לסבל רב יותר והסיבה לסבל היא הכמיהה של האדם לעונג.
- יש דרך להימנע מהסבל הנוסף.
- האמת הנאצלת מראה לנו את הדרך להימנע מהסבל.
פסיכולוגיה מייחסת חשיבות רבה לתרגול כחלק מהטיפול וכך גם הבודהיזם הכולל תרגול באמצעות מדיטציה. על פי הפסיכולוגיה הבודהיסטית, תרגול מתמיד מעניק לנו פרספקטיבה ויציבות וכן מקנה לנו כלים להתמודדות נכונה ובריאה עם תחושות ורגשות אשר מביאים אותנו לאיזון ושלווה פנימית.
לפגוש את הפחד
כולנו חווים רגשות שונים בכל רגע נתון בהם שנאה, אהבה, פחד, חרדה ועוד. על פי תורת הנפש הבודהיסטית רגשות אינם מתחלקים לחיוביים ושליליים, אלא הם חלק ממקשה אחת וביכולתנו באמצעות תרגול לזמן את הרגשות, לשהות עמן, לפגוש אותן וכל זאת על מנת שלא לפחד מהן ובכך להתקרב למצב של שוויון נפש ושחרור. חרדה היא רגש ממנו סובלים רבים בשלב כזה או אחר במהלך החיים, על פי הפסיכולוגיה הבודהיסטית מדובר במניפולציה אשר אנו מפעילים על עצמנו על מנת להימנע מלראות דברים שאינם נוחים לנו.
במידה ואנו מצליחים למצוא בעצמנו את התעוזה להתבונן בדברים, אנו מסוגלים לפגוש את הפחד ובמקום לסבול מחרדות להמשיך ולפעול מבלי לחוות שיתוק ולהתכנס בעצמנו. כאשר ניתן לעשות דבר מה בנוגע למה שמדאיג אותנו, הרי שאין לדאוג ולפחד, אלא לקום ולעשות וכאשר אין ביכולתנו לעשות מאום, אל לנו לחוש אשמים נוכח העובדה כי הדברים אינם בשליטתנו.
קבלה ללא שיפוטיות
אשמה מבוססת ונוצרת מתוך אמונה כי דברים או אנשים יכולים להיות “טובים” או “רעים”, “בסדר” או “שלא בסדר”. ההפרדה הזו גורמת לנו לפחד או לחוות כעס כלפי דברים אשר נתפסים אצלנו כלא בסדר. עיקרון פסיכולוגיה בודהיסטי בסיסי מחדד ומציג בפנינו צורת מחשבה אשר מאפשרת לנו לראות את הדברים כפי שהם מבלי להעניק להם פרשנות שיפוטית. הדברים כמות שהם והיכולת שלנו לפעול ביחס אליהם מאפשרת לנו שלא לחוש אשמה אלא קבלה והבנה עמוקה.
לתת ביטוי לרגע
דיכאון היא תחושה של כבדות הנובעת או מלווה בעצב או אבל. הדיכאון יכול להיות פרק הזמן אשר אדם נותן לעצמו על מנת להתמודד עם מקרה מצער או אירוע כואב כגון פרידה או אובדן של אדם אהוב. פסיכולוגיה מגדירה את ההתמודדות עם תחושת הדיכאון כרגש אשר יש לתת לו ביטוי מתוך ניסיון להתייחס כלפי המתרחש באופן שאינו שופט אלא דורש התמודדות ופינוי מקום מבלי לנסות ולברוח. אלמנט פסיכולוגיה בודהיסטי חשוב הוא הקדשת זמן מיוחד לרגשות אלה באמצעות טיפול ותרגול רוחני קבוע.
בחירה חופשית
הפסיכולוגיה הבודהיסטית מעניקה מקום ומשקל רב לבחירה החופשית, למעשה הבודהיזם דוגל בבחירה החופשית המהווה את אחד מהעקרונות המרכזיים בתורה ובחכמה הבודהיסטית. פסיכולוגיה מנסה להתמודד לא אחת עם התחושה של רבים מאתנו כי הדברים נכפו עלינו ולמעשה אין לנו שליטה עליהם, כך שאנו מובלים ולא פועלים על צו מצפוננו או בחירתנו האישית. תרגול ומדיטציה הינם כלים אשר מאפשרים לנו לרכוש דרכים להתמודדות עם כל רגש או מצב בחיינו ולהביא אותנו לכדי היווכחות כי יש לנו חלק חשוב בבחירה ובשליטה על גורלנו.
קשב עצמי לשלווה פנימית
מדיטציה בטיבטית פירושה לתרגל ואכן תרגול הנעשה באופן עמוק וממקום נכון, עשוי לגלות בפנינו את הכוח החבוי והטמון בנו ולאפשר לנו להוציא אותו ובכך להתגבר על מחסומים ומכשולים. כך למשל הקדשה של מספר דקות לתרגול התחושות שאנו חווים יובילו להבנתן ומתוך כך לצמיחה ורכישת היכולת להתמודד עמן. חשוב להבין כי גם בעת תרגול שיטתי אנו עשויים שלא להרגיש דבר וחצי דבר ולעומת זאת ישנם מצבים של הצפה רגשית, שני המצבים הינם לגיטימיים ורעיון פסיכולוגיה בודהיסטי הוא להישאר מאוזנים ורגועים ולנהל את המציאות שלנו מתוך קשב כלפי עצמנו.
הסוד לשוויון נפש
תחום הפסיכולוגיה הבודהיסטית תופס מקום בעל חשיבות הולכת וגדלה גם בטיפולים פסיכולוגיים קונבנציונליים ורגילים. פסיכולוגיה מבוססת על היעדר שיפוטיות לרגש תוך קבלה והקשבה מלאה היוצרת נוכחות ומונעת היאחזות מיותרת בתחושה כזו אחרת. הבודהיזם דוגל בשחרור ובהכרה כי ניתן למנוע סבל באמצעות השגת שליטה בכל שתלוי בנו ושחרור מלא של הדברים שאין לנו שליטה עליהם. שילוב זה מהווה את היסוד לחיבור שבין פסיכולוגיה לבודהיזם ולעקרון אשר מביא את האדם לתחושה של חופש ושוויון נפש. פסיכולוגיה בודהיסטית הוכחה כמסייעת למטופלים רבים להכיר בקיום שלהם ולהגיע למקום בטוח ושליו יותר בחיים.
מאת: פורטל “הנפשות הפועלות”
תמונה: storyblocks
